מזמן לא יצאנו לטיול בארץ שלא לדבר על נופש, אז כשקיבלנו שני ימי חופש שחייבים לנצל עוד החודש (זה היה במרץ) קפצתי על המציאה והתקשרתי מיד
לקיבוץ לוטן לברר אם יש מקום.
דרום הוא אף פעם לא היעד המועדף עליי. חום ויובש מעייפים אותי. אני צריכה ירוק, צל, מים.
אבל נראה לי שאם כבר מדבר אז לפחות בעונה שפויה ובכלל אם אפשר באמצע שבוע ועוד לפני חופשת הפסח כשהכל עוד שומם ואין עומס מה טוב.
על לוטן שמעתי וקראתי כבר מספר פעמים והייתי חייבת להגיע לשם. אבל עוד לפני, חייבים עצירה בדרך, עם שלוש בנות במושב האחורי.
מכתש רמון, מרכז המבקרים
https://www.parks.org.il/reserve-park/שמורת-טבע-ומרכז-מבקרים-מכתש-רמון
מוזיאון קטן ונעים. חציו מספר על מסעו המדהים וסיפורו העצוב של אילן רמון שריגש מאוד את הבנות וחציו השני על היווצרותו של המכתש ועל בעלי החיים בשמורה.
חשבנו לצעוד לתצפית…אבל החום, אפילו במרץ היה מפתיע.
רציתי לקחת את הבנות לסדנא להכנת גלידה ביטבתה, אך לא הסתדר מבחינת השעות אז במקום הלכנו רק לטעום אותה.
הגענו לקיבוץ לוטן, גולת הכותרת של טיולנו. קיבוץ מקסים שכבר בכניסה שלו אפשר לראות את הבנייה האקולוגית עליה מלמדים שם
והפסלים המדהימים מחומרים ממוחזרים.
http://kibbutzlotan.com/tayarut/
"אנחנו מזמינים אתכם לחוויה של אירוח אקולוגי בקיבוץ לוטן.
להנות מאווירה מיוחדת, לאכול בבית התה המגיש אוכל שגדל בגינה האורגנית הסמוכה,
להשתתף בסדנאות חוויתיות לכל הגילאים, ולטעום מהתרבות הקיבוצית
וכל זה בשקט המדברי מול הרי אדום."
לא יכולתי לתאר את זה טוב יותר, אז פשוט העתקתי את הטקסט מהאתר של הקיבוץ.
מבחוץ חדרי האירוח נראים כמו מבנה בוץ אך מבפנים החדרים רגילים, פשוטים ונוחים. זכינו לחנוך את החדר הראשון עם מיטת קומותיים נפתחת לשלושה ילדים,
כך שאפשר להתארח בנוחות משפחה של 5 נפשות. לצערי אצלנו זה רק עורר ריבים, כולן כמובן רצו לישון למעלה במיטת הקומותיים,
גם הגרלה אוביקטיבית לא פתרה את העניין בטוב.
את אחר הצהריים בילינו במקום מדהים שאיני זוכרת שהייתי בו
אבל הכל אפשרי, אולי בטיול בית ספר אי שם בעברי הרחוק והנשכח – פארק תמנע.
http://www.parktimna.co.il/
לא היה לי מושג כמה הפארק עצום…משמע כמה זמן צריך לסיור בו ולצערי הגענו מאוחר מדי
ולא התארגנו כראוי עם שתייה ונשנושים.
אנחנו ערכנו את הטיול ברכב. נסיעה לפי המפה מנקודה לנקודה. עצירה, ירידה מהרכב בכל אטרקציה
וחוזר חלילה, טיול שבנוי בול למשפחה שלי שמתעייפת רק מהמחשבה על טיול רגלי.
עלמה מדגמנת את הר הבורג.
כן כן גם טיול ברכב יכול להיות מאוד מעייף וזו הילדה שבחרנו עבורה בגן אנטרופוסופי כדי שאולי לפחות היא תהיה חובבת טבע ולא תתפנק בכל מסלול.
התחריטים ריתקו אותנו, ממש כמו שפת סימנים של ילדים.
והגרנד פינאלה…לפחות שלנו כי כבר התחיל להחשיך
הרגשנו קצת כמו ביציאת מצרים. הערב ירד ואנחנו חזרנו למעוננו הקט לארוחת ערב נעימה ורגועה באיזור ההארחה שעמד לרשותנו בלבד.
…שוב חוזרים לסלע המחלוקת מיטת הקומותיים.
בבוקר שמנו פעמינו למתחם האקולוגי בו נמצא בית התה המקסים והשלוו שם הזמנו את ארוחת הבוקר. ניתן להזמין בחדר האוכל של הקיבוץ או לשדרג לבית התה.
עד שהחביתות והסלט הטרי יהיו מוכנים בילינו בגינת השעשועים האקולוגית אותה בנו מבוגרים ונוער באהבה רבה.
הזמנו מראש סדנא וסיור במתחם-אקוכייף. את הסדנא העבירה תום המקסימה
שהיא סטודנטית במקום וכחלק מההכשרה הם מעבירים את הסדנאות.
למדנו, התנסנו, חשנו, התלכלכנו…טוב על מי אני עובדת, אני צילמתי, הבנות עשו הכל ומאוד נהנו והתרגשו.
מתכון להכנת 10 כדורי זרעים:
1/3 זרעים
חימר 5
קומפוסט 3
מים 2
למדידה משתמשים בפקק של בקבוק
הר של זבל הוא אי המטמון הכל בעיני המתבונן כמובן 🙂
המשכנו לסדנאת הבוץ בה בעצם מתנסים בהכנת לבנים לבניית בית מבוץ.
המשימה התגלתה כמאתגרת מאוד, דלילות החומר, צפיפות ודחיסה של הבוץ בתבנית.
סבלנות בחילוץ הלבנה מהתבנית כך שתצא ישרה וראויה לשימוש.
האתגר שלנו היה להוציא משם את הבנות שלא ויתרו וניסו שוב ושוב.
סיימנו את ביקורנו באקוכייף שבאמת היה תענוג גדול והלכנו לבקר באיזור המגורים
של הסטודנטים שגרים במתחם אקולוגי מדהים שנראה קצת כמו סט צילומים לסרט מלחמת הכוכבים.
מודה שאני כנראה לא הראשונה שחשבה על כך – ראה R2-D2.
נפרדנו לשלום מהדרום הרחוק. עצירה אחרונה חביבה ים המלח.
עצוב וכל כך יפה בו זמנית לראות את מצבו של ים המלח.
חיוך אחרון של עלמה, לפני שיצאה בצעקות ששורף לה, ואת הדקות הארוכות -לאחר מכן בילינו כך
שתיים התגברו על המליחות ונהנו במים. אחת נשארה במקום בטוח – על החוף.
חזרנו הביתה, עייפים אך מרוצים.
עד הפעם הבאה 🙂
